ראו גם: קולות קתולים למען ישראל: אמנה
הצטרפו לקולות קתולים למען ישראל
מאז ה-7 באוקטובר 2023, ועוד יותר כעת לאור העימות האמריקאי-ישראלי האחרון עם איראן, התגבש בשיח הציבורי דפוס מדאיג. מקהלה גדלה והולכת של פוליטיקאים, עיתונאים ומשפיענים — קנדייס אוונס, ניק פואנטס, מגין קלי, קארי פרג'ין בולר, וגופים כמו LifeSiteNews ו-"Catholics for Catholics" — מגנים את התמיכה האמריקאית בישראל כבגידה באינטרס הלאומי של ארצות הברית, משמיצים את התנהלות ישראל תוך התעלמות מהאיום הקיומי שהיא ניצבת בפניו מאז הקמתה, ומציגים את העוינות כלפי המדינה היהודית כעניין של עיקרון. המדהים, ואשר אין להסביר כמקרה, הוא שחלק בלתי פרופורציונלי של קולות אלה שייך לקתולים. הרטוריקה שלהם, המוגברת ברשתות החברתיות, תרמה לאקלים שבו עוינות כלפי ישראל מוצגת כעמדה הקתולית האותנטית.
זוהי לא רק בעיה פוליטית. זוהי גם בעיה תיאולוגית. אפילו כמה אפולוגטים ותיאולוגים מהזרם המרכזי, עושי פודקאסטים ופרשנים, מקדמים כעת צורה קיצונית של סופרסציוניזם, וטוענים יותר ויותר שהכנסייה היא ישראל ה"חדש" וה"אמיתי" — לא רק במובן של הגשמה, אלא במובן של ביטול ומחיקה. הם מתעקשים שישראל המודרנית — עם, ארץ ואומה — אינה קשורה כלל לישראל המקראי, ולכן היא במקרה הטוב בלתי רלוונטית ובמקרה הרע מרמה תיאולוגית, אם לא גילוי של רוח האנטיכריסט. טענות כאלה עומדות במתח ישיר עם תורת הכנסייה מאז נוסטרה אטטה, המאשרת כי "היהודים עודם יקרים מאוד לאלוהים", ועם התעקשותו של פאולוס הקדוש באיגרת לרומים פרקים ט'–י"א, לפיה "מתנות האל וקריאתו אינן ניתנות לחרטה". אותם פרקים מזהירים במפורש את הנוצרים ממוצא עממי מפני יהירות כלפי "הענפים הטבעיים", ומזכירים לכנסייה שהזהות הבריתית של ישראל נמשכת בהשגחת האל.
הניגוד לעולם הפרוטסטנטי הוא מאלף. אוונגליסטים אמריקאים הציעו לישראל במשך עשורים תמיכה איתנה ומבוססת תיאולוגית — גלויה, מאורגנת ובלא התנצלות. קול קתולי מקביל אינו קיים. ההסכם הבסיסי של הכס הקדוש משנת 1993 הכיר בזכותה של ישראל להתקיים, אך הכנסייה נמנעה בעקביות מלתת להכרה זו בסיס תיאולוגי. לאחרונה, האפיפיורים פרנציסקוס ולאו דיברו בחמלה ניכרת על סבלם של הפלסטינים — חמלה לגיטימית לחלוטין — אך ללא אישור מקביל של הלגיטימיות המקראית, ההיסטורית והמוסרית של ישראל. אסימטריה זו יש לה השלכות. היא יוצרת ריק, והריקות מתמלאים.
לתוך הפרצה הזו נכנסו קולות אנטי-ציוניים — חלקם נטויים בלבד, אחרים אנטישמים בגלוי — המציגים את עוינותם כלפי ישראל כביטוי האותנטי של המסורת הקתולית וטוענים לדבר בשם הכנסייה. רטוריקה זו הזינה את הקמפיין העולמי לשלילת לגיטימיות ישראל שהתעצם מאז ה-7 באוקטובר. האנטי-ציונות, המוזנת מהסופרסציוניזם האנטי-יהודי הקלאסי, הפכה לאנטישמיות הקתולית החדשה. היא מתעלמת מהמרכזיות המקראית של ארץ ישראל — הארץ שהובטחה על ידי אלוהים לצאצאי אברהם, יצחק ויעקב — ומהמשמעות הנמשכת של ציון בכתבי הקודש היהודיים והנוצריים כאחד. בעוד שהכנסייה אינה טוענת שמדינת ישראל המודרנית היא הגשמה ישירה של נבואה מקראית או "מדינה משיחית", היא גם אינה מכחישה את המשמעות התיאולוגית הנמשכת של הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לארץ — זיקה שהתחזקה שוב ושוב בכתבי הקודש ולא בוטלה מעולם.
הנזק הוא משמעותי. בתוך הכנסייה, הנרטיב הזה זורע בלבול בקרב המאמינים הקתולים, שרבים מהם חסרים את הכלים ההיסטוריים והתיאולוגיים להעריך טענות אלה באופן ביקורתי, ומנכר אותם מהשורשים היהודיים שלהם בזמן שהם קולטים נרטיבים אנטי-ישראליים תחת מעטה ה"אורתודוקסיה". מחוץ לכנסייה, הדבר מעמיק את החשד בעולם היהודי — החריף ממילא מאז ה-7 באוקטובר — שמוסדות קתוליים אדישים לקיום היהודי או עוינים אותו. חשד זה סותר את הדיאלוג היהודי-קתולי, שהיה מאז נוסטרה אטטה אחד מהישגיה המשמעותיים ביותר של הכנסייה המודרנית.
אנו מאמינים שהגיעה העת למענה קתולי מתואם ורציני על המישור האינטלקטואלי. קתולים רבים אינם יודעים היום כיצד לחשוב על ישראל: הם רוצים לתמוך בעם היהודי, אך בה בעת אכפת להם עמוקות מהנוצרים המקומיים והם חוששים להיראות כנותנים לישראל "המחאה פתוחה". חששות אלה ראויים להכרה, לא לדחייה. עדות קתולית נאמנה מחייבת בהירות, נדיבות ויושרה תיאולוגית — לרבות הכרה בכך שהזהות הבריתית הנמשכת של העם היהודי, כפי שאישרה הכנסייה, אינה ניתנת להפרדה מהארץ שכתבי הקודש מציגים באופן עקבי כבלתי נפרדת מזהות זו, וגם לא מהקריאה הנמשכת של ישראל לחיות באמונת ברית ובאחריות מוסרית לפני אלוהים. יחד עם זאת, מדינת ישראל, כמו כל אומה, ראויה להיות מוערכת לפי אותם אמות מידה אתיות המוחלות על אחרות, עם דאגה מיוחדת לצדק כלפי כל הדרים בארץ, לרבות נוצרים ומוסלמים ישראלים ופלסטינים. סולידריות אמיתית עם ישראל אינה משתיקה חששות אלה; היא מאפשרת לקתולים להתמודד איתם באמת ומבלי ליפול לעיוותים המסתובבים כיום בחלקים של העולם הקתולי.
אנו משוכנעים שקול קתולי שהוא גם מבוסס תיאולוגית וגם תומך באופן אמין בישראל, ממוקם הרבה יותר טוב לסנגר על רווחתם של הנוצרים בכל רחבי ארץ הקודש מאשר קול הנתפס כאדיש או עוין לקיום היהודי. ידידות עם ישראל אינה מחייבת להתעלם מהאתגרים שניצבים בפני הנוצרים המקומיים; להפך, היא יוצרת את האמון ואת הסמכות המוסרית שבלעדיהם לסנגור כזה יש מעט משקל.
לשם כך, אנו מקימים רשת קתולית רחבה המחויבת לנסח עמדה נאמנה ורצינית על המישור האינטלקטואלי לטובת הסולידריות עם העם ומדינת ישראל. אנו מברכים את כל הקתולים התומכים בישראל, וכן את הידידים הלא-קתולים החולקים את מטרות היוזמה. אנו מקווים במיוחד לאחד חוקרים, כמורה, עיתונאים, נושאי תפקידים ציבוריים ומנהיגים תרבותיים שקולותיהם יכולים לסייע לעצב את השיח הרחב. מטרתנו היא לפרסם מכתבים גלויים, להפיק תכנים תקשורתיים ולארגן כנסים שיגיבו — בשלווה, בנחישות ובחדות תיאולוגית — לטענות המדומות המועלות בשם האמונה הנוצרית, בין מהימין הקיצוני ובין משמאל הקיצוני. יוזמה זו אינה אישור לכל מדיניות של ממשלת ישראל, ואינה פרויקט פרטיזני. זוהי מענה קתולי להתחדשות האנטישמיות תחת מעטה האנטי-ציונות ולעיוות תורת הכנסייה בזירה הציבורית. בתמיכת קתולים הפעילים בפוליטיקה, באקדמיה, בתקשורת ובחיים הכנסייתיים — יחד עם הרבים האחרים העומדים לצדם — יוזמה זו יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת על דעת הקהל, ולסייע לכנסייה לזהות "אות בזמן" אותנטי בקיומה המתמשך ובשגשוג מדינת ישראל.
לפיכך, אנו מזמינים אתכם להצטרף למאמץ זה. אין אנו מבקשים תרומה כספית כלשהי. הצעדים הראשוניים שלנו כוללים את הבאים:
-
מכתב הזמנה זה, המציג את הנימוקים והצורך ביוזמה.
-
אמנה, המתארת את תחום הפעולה המוצע של היוזמה והפעולות שאנו מתכוונים לנקוט.
-
טופס קצר ליצירת קשר, שבאמצעותו תוכלו להביע עניין בהצטרפות ליוזמה.
-
הצהרה הציבורית הראשונה שלנו, שאליה תוכלו להוסיף את שמכם כסימן תמיכה.
בהוספת שמכם, תישארו מעודכנים בנוגע לצעדינו המתוכננים ותישאלו האם תהיו מוכנים לתמוך בהם או לתרום להם.
קולכם חשוב. השתתפותכם תעניק משקל, אמינות ובהירות מוסרית לעניין הזקוק לכל אלה בדחיפות. עדות הכנסייה ברגע זה תלויה בעוז לבם של אלה שבתוכה שלא ישתקו.
אנטואן לוי, OP
נזיר דומיניקני; תיאולוג וסופר
ד"ר אנדרה וילנב
פרופסור חבר לכתבי הקודש ולשונות המקרא, הסמינר הגדול של הלב הקדוש
מנהל, קתולים למען ישראל
הצטרפו לקולות קתולים למען ישראל
