"תיאולוגיית שתי הבריתות" היא טעות תיאולוגית שעל פיה, כיוון שבריתו של אלוהים עם היהודים עודנה תקפה עבורם, הם אינם זקוקים לישוע המשיח ולברית החדשה על מנת להיוושע. יהודים יכולים כביכול להגיע לחיי הנצח על ידי שמירת מצוות התורה, משום "הברית הנצחית" בין אברהם לבין אלוהים (בראשית יז, יג); זאת בעוד שגויים חייבים להיות נוצרים או להפוך למאמינים בישוע על מנת להיוושע.


מהי תיאולוגיית שתי הבריתות?

במאמר אחר דנו בטעות התיאולוגיית הקרויה תיאולוגיית ההחלפה, שעל פיה דחה אלוהים את העם היהודי כעם הנבחר, ואת מקומו של עם ישראל תפסה הכנסייה הקתולית. ראינו כי לא ניתן להגיע לתיאוריה זו מתוך הברית החדשה או מתוך לימודי הכנסייה, אשר על פיהן בחירת עם ישראל על ידי אלוהים ובריתו עם העם היהודי הן בלתי ניתנות לביטול ונצחיות.

בימינו גורמת טעות תיאולוגיה נוספת לבלבול רב בכנסייה. טעות זו קרויה בשם "תיאולוגיית שתי הבריתות". על פי תיאולוגיה זו, כיוון שבריתו של אלוהים עם היהודים עודנה תקפה עבורם, הם אינם זקוקים לישוע המשיח ולברית החדשה על מנת להיוושע. יהודים יכולים כביכול להגיע לחיי הנצח על ידי שמירת מצוות התורה, משום "הברית הנצחית" בין אברהם לבין אלוהים (בראשית יז, יג); זאת בעוד שגויים חייבים להפוך למאמינים בישוע על מנת להיוושע. במילים אחרות, ליהודים קיימת דרך משלהם אל אלוהים – הברית הישנה, ואילו לגויים קיימת דרך משלהם אל אלוהים – הברית החדשה. תיאולוגיית שתי הבריתות היא, אם כן, הטעות ההפוכה לתיאולוגיית ההחלפה. על פי תיאולוגיית ההחלפה, הבחירה, הברית וההבטחות של אלוהים כלפי עם ישראל בוטלו כולן, ותפקידם היחיד של היהודים הוא להמיר דתם לנצרות ולהצטרף לכנסייה הקתולית; תיאולוגיית שתי הבריתות טוענת את ההיפך: מאחר שבריתו של אלוהים עם היהודים עודנה תקפה, די להם בה, ועל כן אינם זקוקים לישוע המשיח או לכנסייה על מנת להיוושע.

רעיון זה קוסם ליהודים שאינם מאמינים בישוע המשיח (ולמרבה הצער גם לקתולים רבים), משום שהוא נפטר ממצוותו של ישוע אל תלמידיו להפיץ את הבשורה לכולם – יהודים וגויים כאחד. אך הבעיה עם תיאולוגיית שתי הבריתות היא שהיא סותרת לחלוטין את הכתוב בברית החדשה ואת לימודי הכנסייה הקתולית.

בצורה ברורה ביותר נטען בברית החדשה כי ישוע מנצרת הוא-הוא משיח ישראל שהבטיח אלוהים לעם היהודי באמצעות משה והנביאים (ראו נבואות משיחיות*, המשיח בתנ"ך, ומי אתם אומרים שאני?*):

  • שליחותו של ישוע המשיח עצמו הייתה מכוונת אך ורק כלפי היהודים. הוא אמר: "לֹא נִשְׁלַחְתִּי אֶלָּא אֶל הַצֹּאן הָאוֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (מתי טו, 24)
  • הבישור של הקהילה הראשונה היה גם הוא מכוון כולו כלפי היהודים. (ראו מעשי השליחים ב–ה, ז)
  • פולוס השליח כתב: "שֶׁהֲרֵי הִיא כֹּחַ הָאֱלֹהִים לְהוֹשִׁיעַ אֶת כָּל מִי שֶׁמַּאֲמִין, אֶת הַיְּהוּדִי בָּרִאשׁוֹנָה וְגַם אֶת הַלֹּא-יְהוּדִי" (רומים א, 16)

מאחר שבריתו של אלוהים עם עם ישראל עדיין תקפה, האם יכולים היהודים להיוושע אך ורק באמצעות תורת משה? הברית החדשה והכנסייה הקתולית עונות חד משמעית – לא. אף שהתורה ניתנה על ידי אלוהים, ואף שהיא טובה ושמירת מצוותיה על ידי היהודים ברוח של נאמנות לאלוהים היא ראויה לשבח – התגלות אלוהית מגלה לנו כי שמירת התורה אינה מספקת על מנת להיוושע:

  • וְאֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע (מעשי השליחים ד, 12)
  • וְכֵיוָן שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ כִּי הָאָדָם אֵינוֹ נִצְדָּק בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא בֶּאֱמוּנַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הֶאֱמַנּוּ גַּם אֲנַחְנוּ בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, לְמַעַן נֻצְדַּק מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ וְלֹא בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לֹא יֻצְדַּק כָּל בָּשָׂר (גלטים ב, 16)
  • אֵינֶנִּי מְבַטֵּל אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים. הֲלֹא אִם אֶפְשָׁר לְהִצָּדֵק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, הֲרֵי שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת לַשָּׁוְא (גלטים ב, 21)
  • כָּל הַכּוֹפֵר בַּבֵּן גַּם הָאָב אֵין לוֹ; הַמּוֹדֶה בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ גַּם הָאָב (הראשונה ליוחנן ב, 23)
  • "הכנסייה, צליינית על פני כדור הארץ, נחוצה כדי להיוושע: המשיח האחד הוא המתווך והדרך לישועה; הוא נוכח עבורנו בגופו, הכנסייה. הוא עצמו הדגיש את נחיצות האמונה והטבילה, ובכך אישר את נחיצותה של הכנסייה, שאליה נכנסים בני אדם באמצעות הטבילה." (קכ"ק 846)
  • "ישוע המשיח מאשר כי 'יש רועה אחד וצאן אחת'. אם כן, לא ניתן לראות בכנסייה וביהדות שתי דרכים מקבילות לישועה, ועל הכנסייה להעיד כי ישוע המשיח הוא המושיע של כולם." (הערות על הדרך הנכונה להציג את היהודים והיהדות בלימודי הכנסייה הקתולית I.7, ועדת הוותיקן לענייני קשרי דת עם היהודים, 1985)
  • גם הצהרת נוסטרה אטאטה בפרק העוסק בעם היהודי, שבו מאושרת תקפותה של ברית אלוהים עם עם ישראל, מוצהר גם כי "זהו עול הכנסייה לבשר את צלב המשיח כסמל חובק-הכול של אהבת אלוהים וכמעיין שממנו נובע כל חסד." (NA 4)

העובדה כי היהדות כפי שקיימת בימינו אינה מספקת על מנת להיוושע אמורה להיות ברורה עבור כל מי שקורא את כתבי הקודש. בתנ"ך הושגה סליחה באמצעות הקרבת בעלי חיים כקורבנות והזיית דמם על המזבח לכפרת חטאים (ראו ויקרא יז, יא). בברית החדשה קורבן הפסח של ישוע המשיח והזיית דמו כיפרה עבור כל חטאי האנושות. באמצעות טבילה אנו לוקחים חלק במותו של המשיח ובתחייתו, חטאינו נסלחים ואנו מקבלים את מתנת החיים העל-טבעיים של אלוהים. המשיח ממשיך להעניק לנו את החיים העל-טבעיים הללו באמצעות התקדישים (הסקרמנטים) האחרים שכונן, בעיקר תקדיש סעודת האדון; בסעודת האדון אנו לוקחים חלק בגופו ובדמו, בנפשו ובאלוהותו. ללא ספק, שמירת מצוות התורה – על היתרונות הרבים שבשמירתן – רחוקה מרחק ניכר ממתנה זו של חסד על-טבעי, בעיקר משום שזמן קצר לאחר בואו של המשיח לעולם נשללו מן היהדות בית המקדש והקורבנות.

לסיכום, אף שבחירתו של עם ישראל על ידי אלוהים היא בלתי ניתנת לביטול, היהודים אינם "נושעים" או מוצדקים בפני אלוהים דרך ברית תורת משה. הברית החדשה ולימודי הכנסייה הקתולית ברורות ביותר באשר לעובדה כי ניתן להיוושע אך ורק באמצעות ישוע, משיח ישראל. אך אין זה אומר כי היהודים נידונים אוטומטית לגיהנום אם אינם מקבלים את המשיח באופן ברור ומודע; שכן הכנסייה הקתולית מלמדת גם כי מי שלא באשמתם אינם מכירים את המשיח ואת כנסייתו, אך מבקשים את אלוהים בלב טהור ומנסים לעשות את רצונו בכל כוחם – גם הם יכולים להיוושע (אם כי הרבה יותר קשה להיוושע בצורה זאת). אף על פי כן, מלוא אמצעי הישועה מצויים אך ורק בישוע המשיח ובכנסייה שייסד (קכ"ק 846–847).

להלן השוואה בין הדעות השונות שהוצגו לעיל:

תיאולוגיית ההחלפה (טעות) האמונה הקתולית (כשרה) תיאולוגיית שתי הבריתות (טעות)
  • בריתו של אלוהים עם העם היהודי בטלה..
  • הדבר היחיד שנותר לעם ישראל לעשות הוא לקבל את ישוע המשיח, להמיר את דתם ולהצטרף לכנסייה הקתולית.
  • הבישור ליהודים הוא הכרחי, ועליהם להפוך לקתולים כמו כל אדם בעולם.
  • בריתו של אלוהים עם העם היהודי היא בלתי ניתנת לביטול..
  • ברית זו אינה מובילה לישועה. אלוהים עדיין קורא לעם היהודי להכיר בישוע כמשיח, להיטבל ולהצטרף לכנסייה הקתולית.
  • הבישור ליהודים הוא הכרחי, אך צריך שייעשה בצורה המאשרת את זהותם היהודית ומחזקת אותה.
  • בריתו של אלוהים עם העם היהודי היא בלתי ניתנת לביטול.
  • מאחר שברית זו עדיין תקפה, היא מובילה לישועה עבורם. אין זה הכרחי כי יהודים יאמינו בישוע, ייטבלו או יצטרפו לכנסייה הקתולית. היהודים יכולים להוושע על ידי שמירת מצוות התורה.
  • הבישור ליהודים הוא חסר טעם ומוטב להימנע ממנו.

הבה נסיים במילותיו של יהודי קתולי, רוי שאומן, בנושא היהודים, ישוע והבישור הקתולי ליהודים:

התפיסה המוטעית הגדולה ביותר שמחזיקים בה הקתולים כנגד היהודים היא התפיסה האיומה, המרושעת, כאילו היהודים אינם זקוקים לישוע המשיח! אך טבעי הוא שיהודים יחזיקו בדעה זו – עבורם ישוע היה, ככלות הכול, משיח שקר, שבצורה עקיפה גרם ליהודים סבל עצום; ועדיין, זה עצוב ביותר כי בשם "דיאלוג בין דתי" לעתים מושמעת דעה זו גם על ידי קתולים, ואפילו על ידי קתולים המאמינים כי הם מייצגים את הכנסייה הקתולית... אין דבר אנטישמי יותר מאשר הסירוב לחלוק עם היהודים עצמם, שמהם הגיע המשיח, את הבשורה, את החדשות הטובות, את השמחה ואת הישועה שהובאו על ידי המשיח היהודי! (התגשמות היהדות, ריאיון עם רוי שאומן על ידי www.ignatiusinsight.com).